top of page

Credit clearing - the complete guide for businesses

הסיטואציה הבאה מוכרת לכולנו - נכנסים לחנות כלשהי כדי לרכוש מוצר שאהבנו, ניגשים אל הקופה, המוכר מעביר את המוצר ובמקום לשלם במזומן או צ'ק, אנחנו שולפים את האשראי (או את אפליקציית התשלומים). בזמן הזה מופיעה הודעה 'מתחבר לשבא' על גבי המסך ותוך כמה שניות יש הודעה נוספת 'העסקה אושרה'.

רגע, מה קרה פה בעצם? בתור הקונים, זה לא ממש מעניין… אבל בתור עצמאיים - ידעתם שכדי לאשר את העסקה הנ"ל, היא צריכה לעבור שלוש ולפעמים ארבע מערכות שונות על מנת שהיא בכלל תצא לפועל?


אם לא נהיה מודעים לתפקידם של כל החלקים בתהליך, יהיה לנו קשה מאוד להבין אותה, מה שעלול להיות לנו מכשול כשנרצה מערכת כזאת לעסק שלנו.

אז במדריך הזה נעשה סדר בתהליך ובשחקנים השונים על המגרש. לפני שנצלול פנימה, חשוב שתדעו - אם יש לכם עסק קטן, אתם יכולים לדלג לסוף המסמך ותקראו רק את הפסקה שנוגעת לעסק קטן. אבל אם אתם אוהבים לעשות דברים בעצמכם או אם יש לכם עסק בינוני, אם אפילו אם אתם עסק קטן ותבחרו בספק סליקה חיצוני, כדאי לכם לעבור על המדריך ומי יודע - אולי תוכלו לייעל את העבודה שלכם בעתיד.


ואנחנו יוצאים לדרך עם…

מלכת שבא

שב"א – ראשי תיבות של 'שירותי בנק אוטומטיים', היא חברה ישראלית שאחראית על התקשורת בין הקופה בה התבצע חיוב האשראי, חברת האשראי של הלקוח שממנו אמור להיגבות התשלום, וכל השלבים שביניהם. למעשה שבא היא הצומת החשוב ביותר של כל מערכת סליקת האשראי (בזכותה מאפשר למשל ללקוח של בנק אחד למשוך מזומנים גם בכספומטים של בנקים אחרים).

יצירת מסוף סליקה (בהמשך נסביר גם על זה) וכל שינוי אחר בו, חייבים להתבצע דרך שבא. אבל כבעלי עסק לא אתם אלה שנדרשים ליצור קשר עם שבא, אלא חברות האשראי, המסופים והספקים שעושים זאת עבורכם כחלק מהשירות.


לפנק לפנק לפנק

לעומת עסקת מזומן, בכרטיס אשראי רגיל התשלום אינו נגבה מיד, אלא כל העסקאות של אותו החודש נגבות בתשלום אחד בחודש הבא. המשמעות בתור בעלי עסק היא כשהכסף שאנחנו נקבל הוא בעצם הלוואה שחברת האשראי נותנת לרוכשים עד לתאריך הגבייה. למעשה, חברות האשראי לא רק מנפיקות את כרטיסי האשראי, הן הגוף שמבצע את החיוב מחשבון הבנק של הרוכש וזיכוי חשבון הבנק של בעל העסק. משום כך, על מנת שנוכל לגבות עסקת תשלומים באשראי, עלינו בתור עסקים לשכור את שירותיה של אחת משלושת חברות האשראי שפועלות בישראל:

  • לאומי כארד – מנפיקת כרטיס האשראי מאסטרכארד

  • ישראכארט – מנפיקת כרטיסי האשראי ישראכארט ואמריקן אקספרס

  • כאל – מנפיקת כרטיסי האשראי ויזה ודיינרס


אגב, גם אם אתם מחזיקים כרטיסים רבים ומגוונים בעלי שמות שונים, בסופו של דבר כל מגוון הכרטיסים העצום הקיים בשוק משתייך לחמישה הכרטיסים האלו בלבד.

חשוב להדגיש שכל אחת מחברות אשראי אלו יכולה לגבות תשלומים גם מכרטיסי אשראי של חברות אחרות. למשל – אם חברת האשראי של העסק שלכם היא כאל, היא כמובן מאפשרת לכם לגבות תשלום מלקוחות גם במאסטרכארד וישראכארט.

חוץ מ… כרטיס אמריקן אקספרס וכרטיס דיינרס. החברה היחידה שיכולה לסלוק אמריקן אקספרס היא ישראכארט, והחברה היחידה שיכולה לסלוק דיינרס היא ויזה. לכן עמלות הסליקה הנגבות עבור כרטיסי אשראי אלו גבוהות יותר. זה אומר שאם אתם כבעלי עסק מעוניינים לסלוק את כל סוגי הכרטיסים (כולל אמריקן אקספרס ודיינרס) לא תוכלו בשום מצב להשתמש בחברת אשראי אחת בלבד, אלא תהיו חייבים לקבל מספר ספק גם מ-כאל ומ-ישראכארט.

ומה עם כרטיסי אשראי של חברות אשראי מחו"ל? תדעו שכרטיסי אשראי אלו נקראים 'כרטיסי תייר' ועמלת הסליקה בהם גבוהה. כדי שיהיה אפשר לשלם אצלכם בכרטיסי תייר, אתם צריכים לבקש מספק האשראי שלכם לאפשר זאת.



אל המסוף ומעבר לו

כשהעסק שלכם מקבל מספר מסוף, המשמעות היא שפרטי העסק מעודכנים במערכות שבא ומספר המסוף הוא המספר המזהה שלכם שם.

על מנת לקבל מספר מסוף, לא צריך ליצור קשר ישירות עם שבא. יש בשוק כמה חברות מסופי אשראי שיספקו לכם מסוף באמצעותו תוכלו לשדר את נתוני העסקאות אל שבא. מסוף יכול להיות מכשיר פיזי שניתן לחייב בו כרטיסי אשראי (כמו קופה רושמת או מכשיר נייד לחיוב כרטיסי אשראי) או מסוף אינטרנטי (כמו דף תשלום בחנות מקוונת).


מה לגבי כרטיסי אשראי עם שבב NFC (בשפה עממית - WIFI)?

נתחיל מהשורה התחתונה - בעזרת תקן EMV מכשיר הסליקה מסוגל לזהות את שבב האבטחה בכרטיסי האשראי החדשים ומאפשר תשלום ללא מגע (בטכנולוגיית NFC).

לאחרונה נכנס לתוקף חוק שמחייב את כל בתי העסק לסלוק אך ורק במכשירי סליקה שתומכים בתקן EMV, וחוק זה נאכף על ידי חברות האשראי - שלא מאפשרות לסלוק במסופים שלא תומכים בתקן.

תקן EMV (ראשי תיבות של Europay MasterCard Visa) הוא למעשה תקן שמאבטח עסקאות בכרטיסי אשראי. התקן הזה פעיל כבר מספר שנים בחו"ל ולאחרונה נכנס בהדרגה גם לישראל, על פי הוראות בנק ישראל.

בנוסף, כדי לאפשר תשלום באמצעות אפליקציות תשלומים מהטלפון הנייד (גוגל פיי, אפל פיי, ביט וכו'), אתם צריכים לרכוש תוסף ייעודי מחברת המסופים שלכם.




איקומרס

יש לכם חנות מקוונת? שימו לב לכמה נקודות חשובות:

  • על מנת להשתמש במסוף אינטרנטי באתר האינטרנט שלכם, חשוב לוודא שקיים תוסף לדף האינטרנט המאפשר לחבר את האתר למסוף. בדרך כלל מדובר בחברה חיצונית שבונה ומתחזקת את התוסף ועל ההתקנה תשלמו כמה מאות שקלים (הסכום הנפוץ הוא 200 ש"ח).

  • רכישות באתרי אינטרנט נקראות ע"פ החוק בישראל בשם 'עסקה במסמך חסר' והן מוגדרות כעסקאות בסיכון גבוה. הסיבה לכך היא שאתם בתור עסקים לא רואים את הקונה, הוא יכול לפעול מכל מקום והוא אינו זקוק לגישה פיזית לכרטיס האשראי עצמו אלא רק לפרטיו. לכן, כדי לסלוק כרטיסי אשראי באתר האינטרנט של העסק, עליכם לוודא כי הספק שלכם בחברת האשראי הוא ספק מסוף אשראי אינטרנטי ולא ספק רגיל. בהגדרת ספק מסוף אשראי אינטרנטי באתר שלכם תידרשו לחתום על מסמכים נוספים ולעמוד בתקנים מסוימים, זאת כדי שחברת האשראי תאשר את ההגדרה. למשל – תידרשו להוסיף סעיפים מסוימים לתקנון האתר ולהציג מידע הנוגע לאפשרויות התשלום והאבטחה באתר.

  • על מנת לקבל תשלומים ב-PayPal באתר, עומדות בפניכם שתי אפשרויות:

  1. לפתוח חשבון לעסק ב-PayPal ולחבר אותו לתוסף באתר (gateway) כדי שתוכלו להציע את אפשרות התשלום הזו. החיבור נעשה באמצעות מפתח API, ומומלץ להיעזר ב-גוגל או במתכנת האתר לצורך ביצוע החיבור.

  2. לרכוש תוסף PayPal מחברת המסופים ולבצע את ההתממשקות לאתר דרך חברת המסופים.


  • דגשים נוספים בנוגע ל-PayPal:

    • נכון לעכשיו לא ניתן לשלם ב-PayPal בארץ בתשלומים.

    • העמלה עבור עסקאות PayPal גבוהה, בערך 3.5% מגובה העסקה.

    • בשימוש ב-PayPal מתאפשר ללקוחות לשלם באמצעות חשבון ה-PayPal שלהם, או באמצעות הזנת פרטי כרטיס אשראי גם ללא חשבון.

    • הכסף מהלקוחות מועבר לחשבון של העסק ב-PayPal, לא לחשבון הבנק. משיכה של הכסף מ-PayPal לחשבון הבנק מתחת לסכום מסוים, מחוייבת בעמלת משיכה. יש לזכור גם כי לוקח לכסף מספר ימים להיכנס לחשבון הבנק.

    • במידה ותוסף ה-PayPal אינו מסופק על ידי חברת המסופים, התשלומים המתבצעים דרכו אינם מתועדים במסוף הרגיל שלכם. ניתן להנפיק חשבונית אוטומטית מ-PayPal ללקוח, אולם עליכם לשים לב לתעד עסקאות אלו בניהול החשבונות שלכם, משום שהן לא יופיעו אוטומטית עם שאר עסקאות האשראי מהמסוף הרגיל.

    • לקוחות רבים מעדיפים לשלם ב-PayPal מטעמי אבטחה. הוספת אפשרות תשלום ב-PayPal עשויה למשוך לקוחות אלו והיא חשובה. מנגד, החסרונות הם עמלת סליקה גבוהה, התשלומים נכנסים ל-PayPal ולא לבנק שלכם, והעסקאות נרשמות בנפרד (במידה ולא רכשתם תוסף PayPal מחברת המסופים), ויש לתעד אותם ידנית במערכת הנהלת החשבונות.




ירוק, מהיר ונוח

עם התקדמות הטכנולוגיה והפחתת השימוש בנייר, חשבונית דיגיטלית הפכה נפוצה מאד ובמקום לכתוב את פרטי העסקה, ניתן להזין את הפרטים לתוכנת הנהלת חשבונות ולהנפיק חשבוניות דיגיטליות ישירות למייל או לטלפון הנייד של הלקוח.

למה חשבונית דיגיטלית כדאית עבורכם בתור בעלי עסק? כי מלבד החיסכון בנייר, תוכלו לקבל תמונת מצב עדכנית של ההוצאות וההכנסות בעסק, לעקוב אחר חובות שטרם נפרעו, לבנות קטלוג דיגיטלי, לנהל הוצאות, לגבות את כל מסמכי העסק באופן מאובטח ועוד.

וכמובן - ניתן לחבר בין מערכת הסליקה למערכת החשבוניות, כך שהן יונפקו ללקוחות באופן אוטומטי לאחר ביצוע העסקה, ואתם תחסכו זמן רב של הנפקה ידנית לכל עסקה בנפרד. שימו לב:

  • אם יש לכם מסוף סליקה פיזי, מומלץ לברר עם חברת החשבוניות ועם חברת המסופים לאילו דגמי מכשירים הם מתממשקים.

  • אם המסוף שלכם הוא אינטרנטי, עליכם לוודא כי קיים תוסף אינטרנטי המאפשר לכם לחבר את המסוף באתר האינטרנט שלכם למערכת החשבוניות.




שבא וחברת האשראי - כך זה נראה בפועל

אחרי שהכרנו את חלקי המערכת, כך למעשה מתבצעת עסקת אשראי:

  1. הלקוח מעביר את כרטיס האשראי במסוף הפיזי או מזין את פרטי האשראי במסוף הדיגיטלי.

  2. המסוף משדר את פרטי האשראי לחיוב ואת סכום העסקה + מספר התשלומים אל חברת שבא.

  3. שבא בודקת מול החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי של הלקוח האם הכרטיס תקין ופעיל, האם פרטי האשראי שהוזנו נכונים (תוקף ותעודת זהות), והאם נותרה בו מסגרת פנויה לניצול בגובה העסקה.

  4. במידה ואחד מהפרטים הנ"ל לא תקין, חברת האשראי תודיע לשבא כי לא ניתן להשלים את העסקה, שבא תעביר את הודעת השגיאה חזרה למסוף והעסקה תידחה.

  5. במידה והעסקה תקינה, חברת האשראי תודיע לשבא כי העסקה אושרה ושבא תשלח הודעת אישור למסוף הסליקה.

  6. בשלב זה, לאחר שהעסקה אושרה, ניתן להנפיק חשבונית ללקוח.



תשלום 1 מתוך…

הלקוח שילם עבור העסקה בתשלומים? בתור בעלי עסק תוכלו לקבל את תשלום העסקה בפעם אחת באמצעות שירות "ניכיון תשלומים". בסיטואציה שגרתית, אם לקוח משלם עבור הסחורה ב-12 תשלומים, בעל העסק יקבל את מלוא התמורה עבור המכירה רק לאחר 12 חודשים ממועד החיוב של הכרטיס. הפער הזה בין הזמנים הופך את ניהול תזרים המזומנים לכמעט בלתי אפשרי, וכדי לפתור אותו קיים שירות ניכיון תשלומים.

איך זה עובד? בשירות ניכיון תשלומים סכום העסקה ישולם לבעל העסק מקופת חברת הניכיון, והיא זאת שתמשיך לגבות את התשלומים מהלקוח בכל חודש עד להשלמת הסכום. תמורת שירות זה, מקזזת חברת הניכיון עמלה מסוימת מהעסקה. גובה העמלה נתון למיקוח, והוא משתנה לפי מספר התשלומים בהם שילם הלקוח (למשל - עסקה של 36 תשלומים תחויב בעמלה גבוהה יותר מעסקה של 12 תשלומים).

ארבעה טיפים שכדאי לדעת:

  1. ניתן לקבל שירותי ניכיון מחברת האשראי שסולקת את התשלומים, אבל חשוב לדעת כי חברות האשראי אינן ממהרות להעניק שירות ניכיון. בדרך כלל ישנה דרישה למספר חודשים ללא ניכיון ובגובה עסקאות מסוים על מנת להפעיל את השירות.

  2. חברות ניכיון תשלומים מאפשרות להצטרף לשירות בקלות וללא דרישות מיוחדות. חברות אלו מתחברות למערכת הסליקה הקיימת על מנת לבצע את ניכיון התשלומים.

  3. ניתן להגדיר כי רק מספר תשלומים מסוים יעבור לניכיון. לדוגמה – רק עסקאות של 6 עד 12 תשלומים יעברו לניכיון, אבל עסקאות של פחות מ-6 תשלומים לא יעברו לניכיון, כדי לחסוך את עמלת הניכיון הכרוכה בכך.

  4. שירותי ניכיון מוגדרים על מספר ספק הסליקה שלכם. לכן לא ניתן להפעיל שירותי ניכיון על מספר ספק המשותף לכמה עסקים במקביל. זה אומר למשל שאם אתם מנויים לשירות סליקה מהירה דרך החברה שמספקת לכם חשבוניות דיגיטליות, מספר הספק שיוגדר לכם משותף גם לבעלי עסקים אחרים ("רב מוטב") ובמקרה כזה לא תוכלו לקבל שירותי ניכיון.



מה אתה גנוב?

פושעי סייבר למדו מהר מאוד כיצד לנצל את האנונימיות ויכולת הפעולה מרחוק של האינטרנט, על מנת להשתמש בה כפלטפורמה נוחה לגניבת פרטי אשראי ושימוש בהם.

כבעלי עסק חשוב שתדעו - במידה ובעל כרטיס האשראי מתכחש לעסקה וטוען כי לא הוא ביצע את העסקה אלא אדם שגנב ממנו את פרטי האשראי, חברת האשראי תגבה מכם את סכום ההחזר עבור העסקה ותעביר אותו ללקוח.

מה אפשר לעשות? הנה כמה עצות חשובות:




  • אם יש עסקה שנראית לכם חשודה, אל תמהרו לספק את הסחורה לפני שאתם בטוחים כי היא תקינה. אתם בהחלט יכולים לבקש מהלקוח להציג תעודת זהות המוכיחה כי הוא בעל הכרטיס או לדרוש הזנת תעודת זהות בחנות האינטרנט שלכם כדי לאמת את זהות הלקוח.

  • לקוח פנה אליכם ממספר בעל קידומת שאינה ישראלית? סימן מעורר חשד. מוצר יקר שנרכש אצלכם בהפתעה, ללא בירור מולכם וללא בדיקה מקדימה של הלקוח? אולי מדובר בשימוש בפרטי אשראי גנובים. שימו לב לעסקאות חריגות.

  • אחד הכלים הטובים ביותר שפותחו על מנת להילחם בתופעת גניבת אשראי היא מערכת בשם 3d secure. מערכת זו שולחת הודעת SMS לבעל הכרטיס לאחר הזנת פרטי האשראי, והשלמת העסקה מותנית בהזנה של הקוד שנשלח למכשיר הנייד של הלקוח. ככה בעל הכרטיס לא יוכל אחר כך להכחיש את העסקה, משום שהשלמתה מחייבת גישה למכשיר הסלולרי שלו. ניתן לרכוש מנוי לשירות כזה מחברת המסופים שלכם, והיא מבוצעת בפועל דרך מערכות חברות האשראי. כנראה שתצטרכו לשלם דמי הקמה חד פעמיים, ולאחר מכן תשלום חודשי קבוע של כמה עשרות שקלים + שקלים בודדים על כל הודעת SMS שנשלחת ללקוח. טיפ נוסף בהקשר הזה: כדי להימנע מעלויות גבוהות, ניתן להגדיר כי המערכת תשלח הודעת אימות רק בעסקאות מעל סכום מסוים, ועסקאות מתחת לסכום לזה לא יעברו אימות ולא יחוייבו.



עסקאות אשראי נוספות

כבר דיברנו על עסקה רגילה (בה כרטיס האשראי מחויב בסך הכולל בתשלום אחד) ועל עסקת תשלומים (עסקה בה גביית התשלום עבור העסקה מתחלקת למספר תשלומים). חשוב שתכירו שתי עסקאות אשראי נוספות:

  • עסקת אישור J2 – בעסקה זו לא מתבצע חיוב בפועל, אלא רק בדיקה באמצעות המסוף האם יהיה ניתן לחייב את הכרטיס בסכום העסקה.

  • עסקת אישור עם תפיסת מסגרת J5 (עסקה מושהית) – גם עסקה זו איננה מחייבת בפועל, אבל היא שונה בכך שהיא תופסת מסגרת אשראי בגובה העסקה בכרטיס האשראי של הלקוח. במידה ויש מסגרת והלקוח מאשר, ניתן לממש את החיוב באמצעות המסגרת שנתפסה, ללא צורך לחייב את הכרטיס שנית. פעולה זו מכונה 'אילוץ עסקה'. חיוב בעסקת J5 יכול להיות שימושי במקרים בהם אתם כבעלי עסק לא מעוניינים לאשר את העסקה אוטומטית, אלא לבדוק את פרטיה קודם לכן. למשל אם אתם מוכרים באתר מוצרים שייתכן ואינם במלאי, ניתן להגדיר שהרכישות בחנות האינטרנטית יוגדרו כ-J5, מה שיאפשר לכם לבטל את העסקה בטרם בוצע חיוב. חשוב לזכור כי עסקת J5 תתפוס חלק ממסגרת האשראי של הלקוח למשך מספר ימים.

אם אתם מעוניינים להגדיר את העסקאות במסוף כ-עסקה אישור/מושהית (J2/J5), עליכם ליצור קשר עם חברת מסוף הסליקה שלכם.




מיקור חוץ ואתם בפנים

אם אתם עסק קטן בעל היקף סליקה מצומצם, אתם בהחלט יכולים לפנות לחברת החשבוניות שלכם ולהצטרף לשירותי הסליקה שהם מציעים.

חברת החשבוניות השונות משתמשת בשירותיהן של חברות מסופי סליקה והן ינהלו עבורכם את ההיבט הטכני על מנת שתוכלו לסלוק במהירות ובקלות. היתרונות בשירות כזה הם החיסכון בזמן, בהתעסקות ולפעמים גם בעלות כספית, כיוון שאתם מתנהלים מול חברה בודדת. בנוסף ישנה אפשרות למסלולי סליקה גמישים, כמו 'לא סלקת לא שילמת' - בו תשלמו עמלה רק עבור עסקאות שבוצעו ללא עמלת מינימום, או מסלול שבועי בו תקבלו את הכסף מדי שבוע במקום פעם בחודש.

מצד שני, העמלות שתשלמו עלולות להיות גבוהות יותר. בנוסף, לא יתאפשר לכם לחבר שירותי ניכיון מכיוון שמספר הספק שלכם משותף לכלל לקוחות חברת החשבוניות ('רב מוטב').





לסיכום

9 נקודות מפתח בהקמת מערכת סליקה לעסק שלכם:

  1. הכינו את הארנק - הקמת מערכת סליקה מלאה דורשת התנהלות מול מספר נותני שירות, שבדרך כלל יגבו דמי הקמה של כמה מאות שקלים מעבר לתשלום החודשי.

  2. הגדירו את הדרישות שלכם מהמערכת באופן יסודי וברור - כמה תשלומים אתם מעוניינים לאפשר? האם אתם סולקים באתר אינטרנטי? האם אתם מעוניינים באפשרויות של עסקה מושהית, 3d secure (אימות SMS) או שירותי ניכיון? הכינו רשימה מסודרת של כל האפשרויות שתרצו ותשייכו אותן לפי הספקים השונים.

  3. יש רשימה מסודרת? פנו לחברת חשבוניות שלכם, הציגו להם את רשימת הצרכים ובקשו מהם המלצה לחברות שיכולות להתממשק באופן מושלם עם מערכת החשבוניות. חשוב לוודא כי מסוף הסליקה, מכשיר הסליקה הפיזי ותוסף הסליקה לאתר, מסוגלים כולם להתממשק למערכת החשבוניות, כדי שתוכלו להנפיק חשבוניות באופן אוטומטי.

  4. לאחר קבלת המלצה מחברת החשבוניות, פנו לספק אשראי ולחברת מסופים. מומלץ מאוד לקבל הצעות מ-2 חברות אשראי שונות לפחות, כך תוכלו להתמקח על גובה העמלה אותה תשלמו. העמלה ההתחלתית שתידרשו לשלם היא לרוב 1.2 אחוז מהעסקה בתוספת מע"מ. אם הצלחתם להתמקח או אם אתם בעלי מחזור סליקה גבוה, תוכלו לרדת גם ל-0.85 אחוז. יוצאי דופן הם כרטיסי אמריקן אקספרס, דיינרס וכרטיסי תייר, בהם העמלה גבוהה יותר בדרך כלל.

  5. אם אתם מעוניינים לסלוק גם כרטיסי אמריקן אקספרס ודיינרס, עליכם לוודא כי פתחתם מספר ספק עבורם אצל חברות האשראי (זוכרים? דיינרס – כאל, אמריקן אקספרס – ישראכארט). אם אתם מעוניינים לסלוק גם כרטיסי תייר שאינם ישראליים, עליכם לבקש מחברת האשראי לאפשר זאת.

  6. תזכרו לברר על שירות ניכיון תשלומים. עקרונית חברות האשראי עצמן מציעות שירותי ניכיון, אבל אם אתם עסק חדש יחסית או בעל מחזור סליקה נמוך, ייתכן והם לא יאפשרו לכם להצטרף לשירות. במקרה כזה תוכלו לפנות לחברת ניכיון חיצונית.

  7. רכשו בעצמכם מכשיר פיזי ותוסף סליקה לאתר. מכשירים ותוספים אלו נמכרים על ידי ספקי שירות עצמאיים. כזכור, עליכם לוודא כי הם תואמים את מכלול מערכת הסליקה שאתם מקימים.

  8. ודאו כי כל שינוי מתבצע בכל חלקי המערכת. לאחר הקמה מלאה של המערכת, כל שינוי במרכיב אחד, דורש לעיתים עדכון גם בחלקים אחרים. לדוגמא - אם החלפתם חברת מסופים, עליכם לעדכן גם את חברת הניכיון, כדי שיעדכנו אצלם את השינוי.

  9. בצעו בדיקת תקינות לכל המערכת - בעיקר לפני שאתם מחייבים עסקאות גדולות ב-36 תשלומים, ערכו עסקאות בדיקה על מנת לוודא שהכל פועל כראוי:

    • שהחיוב מתבצע כמו שצריך

    • שעסקאות תשלומים מועברות לשירות הניכיון

    • שקוד אימות נשלח או מסגרת אשראי "נתפסת" (במידה והגדרתם את זה)

    • שהחשבוניות מונפקות אוטומטית ונשלחות למייל הלקוח

או כל בדיקה נוספת שעולה בדעתכם.




בהצלחה!





נכתב בהתנדבות ע"י שלמה שטראוס, בעל העסק "White-Tiger פתרונות ושירותי מחשוב".

29 views0 comments
Menu
bottom of page